תכנית "עיר ללא אלימות"

19 לאוק', 2011 נכתב ע"י editor

לוגו 'עיר ללא אלימות'. מתוך אתר התכנית.

התכנית הלאומית ‘עיר ללא אלימות’ נבחרה לשמש תכנית הדגל של ממשלת ישראל ושל המשרד לביטחון הפנים בתחום ההתמודדות עם התנהגות אנטי-חברתית, אלימות, עבריינות ופשיעה. כלל התכניות, הפרוייקטים, הפעולות והמאמצים שנעשים ברמת הרשות המקומית בנושא יפעלו תחת המסגרת והמטריה של תכנית ‘עיר ללא אלימות’.

התכנית היא תכנית מערכתית, רב-תחומית ומורכבת אשר מתמודדת עם כל סוגי ומצבי האלימות, הפשיעה וההתנהגות האנטי-חברתית המתרחשים בעיר. התכנית ברשות מופעלת בהובלת ראש הרשות ובשותפות בין כל הארגונים והמנגנונים הפועלים בעיר בתחום (אכיפה, רווחה, חינוך, קליטה ועוד). מטרת התכנית היא להגביר את תחושת הביטחון האישי של התושבים, באמצעות הקמת מערך מתואם ואפקטיבי (בהובלתו של ראש הרשות) אשר מחבר את כלל המאמצים האזרחיים עם כלל המאמצים המשטרתיים בנושא.

התכנית מובלת ברמה הלאומית ע"י ועדת השרים למאבק באלימות בראשות השר לביטחון הפנים, מנוהלת ע"י ועדת היגוי לאומית בה משתתפים נציגי כלל משרדי הממשלה העוסקים בתחום (ובכללם: משרד ראש הממשלה, משרד החינוך, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הקליטה, המשרד לענייני גמלאים, משרד המשפטים ועוד) ונציגי הקרן לידידות. הוועדה בראשות מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים ובאמצעות מטה מקצועי אשר מדריך, מלווה, מנחה ומבקר את יישום התכניות בערים.

התכנית ממומנת ע"י ממשלת ישראל באמצעות המשרד לביטחון הפנים, הקרן לידידות בראשות הרב יחיאל אקשטיין והרשויות המקומיות המשתתפות בתקציב ייעודי ליישום התכנית. בנוסף לתקציב הבסיס, מאגמת התכנית משאבים עירוניים נוספים המכוונים להתמודדות עם אלימות ופשיעה, כך שבפועל מתקיימת ראייה עירונית ותכנית עירונית אחת, כוללת ואינטגרטיבית לנושא.

המודל פותח לראשונה בשנת 2004 בעיר אילת, על ידי ד"ר אורלי אינס בשיתוף עם ראש העיר אילת, מאיר יצחק הלוי, היכן שהתכנית פועלת עד היום. על רקע הצלחתה של התכנית לצמצם את שיעורי האלימות והפשיעה באילת לאחר שלוש שנות הפעלה בעשרות אחוזים, ועל רקע התגברות הצורך במאבק מערכתי כולל בתופעות האלימות המתגברות בארץ, החליטה ועדת השרים למאבק באלימות בישיבתה מיום 25/9/06 לאמץ את תכנית "עיר ללא אלימות" כמודל ארצי – לאומי למאבק באלימות, בתחומי הרשויות המקומיות. כיום מופעלת התכנית ב- 86 רשויות מקומיות ברחבי הארץ. היעד המשרדי הוא הרחבת התכנית ‘עיר ללא אלימות’ לכלל הרשויות במדינת ישראל, בכפוף לתקציב ומסוגלות.

ייחודה של תכנית ‘עיר ללא אלימות’, הוא במורכבותה הרבה וביכולתה ליצור אורגנים לשילוב כלל הגורמים ברשות לעבודה משותפת. בבסיס התכנית נמצאת הנחת היסוד לפיה, על מנת להתמודד עם אלימות בצורה אפקטיבית, נדרש מענה כולל והוליסטי – ולא התמקדות בתחום אחד או בסוג אוכלוסיה מסויים. על כן, יחידת השינוי היא העיר (ולא שכונה או בי"ס, למשל). במהלך תהליכי הלמידה, התכנון והפיתוח שנעשה באילת, נחשפו היקפי התופעות השונות וחומרתן, ובהתאמה הוגדרו צרכי הפיתוח והשינויים הנדרשים. המודל הינו אוניברסלי ומתאים לכל רשות מקומית.

בבסיס תכנית ‘עיר ללא אלימות’ שוכנת ההבנה שאלימות ועבריינות הן תופעות מורכבות ורב-מימדיות ולכן גם ההתערבות למניעתן כרוכה בראייה מורכבת ורב מימדית. הנחת היסוד בבסיס המהלך הלאומי היא כי המפתח להתמודדות יעילה עם אלימות ועבריינות היא ראייה הוליסטית ויצירת רצפים של תחומי פעילות (אכיפה, הגנה, חינוך, טיפול, מניעה והסברה), מסגרות ארגוניות (משרדי ממשלה, רשות מקומית, ארגונים בתוך הרשות) והתמודדות עם מחוללים (אישיים, בין-אישיים, תרבותיים, דמוגרפיים וכו’). התכנית מציעה לעיר כלי עבודה מובנים ושורה ארוכה של תכניות לצורך יישום העקרונות. התכנית בכל עיר מותאמת לצרכיה ומאפייניה הייחודיים של העיר ולצורך כך נעשה מיפוי עירוני מקיף אשר מזהה את הזירות העיקריות, הבעיות הייחודיות, חומרת הבעיות ודרכי הפתרון המותאמים ביותר לכל עיר.

התכנית פועלת בכמה מישורים:
– אכיפה (בשילוב של משטרת ישראל, הרשות המקומית והקהילה).
– חינוך פורמאלי (הכשרה של מורים, עובדים סוציאלים, יועצות ומטפלים לטיפול בנושא וייעוץ להורים).
– חינוך בלתי פורמאלי – פנאי (תכניות שונות הפועלות ברחבי העיר מהרגע בו התלמיד מסיים את לימודיו ועד הלילה).
– פעולות בתחום הרווחה (טיפול בכל סוגי האלימות ובכל מי שמעורב בה, ימי עיון והדרכות לאנשי מקצוע).
– פעולות בהקשר העירוני הרחב (שיפור פני העיר, הגברת המודעות וטיפוח תשתיות כמו תאורה ציוד ספורט וכו’).

באתר ‘עיר ללא אלימות’ ניתן למצוא פרטים נוספים בנושא.