תאונה על פי חוק

המלחמה בתאונות הדרכים בישראל אינה מטופלת רק על ידי המשטרה או על ידי המלחמה מניעת תאונות בדרכים. למעשה מערכת המשפט בישראל הינה אחת השחקניות הראשויות באותה מלחמת חורמה נגד מכת המדינה שאנו התרגלנו לספוג כחלק מחיינו והיא תאונות דרכים. ידוע שתרבות הנהיגה של הנהג הישראלי הממוצע אינה מופתית וכי יש ללכת דרך ארוכה בטרם יתקיימו שינויים מרחיקי לכת במדדי תרבות הנהיגה שלנו בשונה ממדינות רבות אחרות. בין אם מדובר בנהג מונים ובין בנהג שבמקצועו הוא מנכ"ל כספים, כאשר שניהם מתיישבים על ההגה מבחינת החוק הם שווים.

החוק בישראל יודע להבחין בין טוב לרע בכביש, שחור ולבן, התנהגות נכונה או שאינה נכונה על פי החוקים השונים שנחקקו ונחקקים מדי שנה. חלקם ברורים וידועים מזה שנים, אוכפית את מערכת הרמזורים והתמרורים, את הכללים הבסיסיים כמו זכות קדימה או למשל העובדה שאם שתית אתה לא יכול לנהוג, אם אתה עייף אתה יכול אך משמעות הדבר היא שאתה מרוכז פחות. לא משנה באיזה רכב אנחנו נוהגים, רכב של עבודה או ליסינג פרטי, המשמעות שלהם אינה חשובה כשאנחנו על ההגה, רכב ליסינג פרטי לא יגרום לכם לנהוג רגוע יותר מאשר ברכב אחר בדיוק כמו שיש הבדל בין רכב חדש לישן.

עובדות פשוטות כאלו נכונות לגבי כל אחד, מערכת החוק אינה מקלה ראש לא בצעירים ולא במבוגרים, לא באותו סמנכ"ל כספים ולא בילד בן שמונה עשרה שהוא נהג חדש. אך בשנים האחרונות נדמה שהמאבק של החוק בנהגים מחריף.

המשך מאמר